אני וגופי

עשיתם פעם סריקת גוף? כמו שעושים ביוגה בשביל הרפיה, או במדיטציות מסוימות (למשל ויפאסנה)

נסו את זה רגע: עצמו עיניים ולאט לאט עברו על האיברים השונים בגוף ושימו לב לתחושות בכל אחד - הקודקוד, הקרקפת, האוזניים, מצח, גבות, עיניים, אף, פה, לחיים, צוואר, עורף, כתפיים וכו' וכו' עד לאצבעות הרגליים. שימו לב איך זה מרגיש. האם זה הרגיע אתכם? הלחיץ? נעים? מוזר?

בכל מקרה, הבוקר, אחרי שנים שאני עושה סריקה כזו בכל מיני הזדמנויות, גיליתי משהו ממש מוזר: ישבתי בעיניים עצומות, והרצתי בראש את האיברים השונים ופתאום שמתי לב שהמקום שבו אני מדמיין את הראש שלי נמצא איזה חצי מטר מעל המיקום הפיזי של הראש שלי, ולמעשה כל הגוף הזה שעברתי עליו בדמיון וניסיתי לשים לב לתחושות באיברים שלו, היה מודל מדומיין שממוקם מחוץ לגוף האמיתי שלי. במקום לחוש את הקודקוד שלי ישירות איפה שהוא נמצא, כמה ס"מ מעל לעיניים, חשתי אותו באופן מנותק מהמיקום האמיתי, בדמיון שלי. זה המחיש לי עד כמה המיינד שלי דומיננטי, שגם כשאני חושב שאני חש ישירות את הגוף שלי, אני למעשה רק מדמיין את המודל של איך שאני תופס גוף מרחף כללי. ניתוק כזה מעצמי המוחשי, קצת מזכיר ניתוק כללי שאני מרגיש מעצמי ביום יום לפעמים. זו היתה תזכורת יפה לשוב אל החוויה הישירה שלי כאן בעולם ברגע הזה. ואפילו קצת הפתיע אותי לראות עד כמה קרוב אלי הגוף שלי נמצא...

אם תשאלו את המיינד שלי, הוא יגיד שמעניין גם לחשוב על זה שאנחנו בכל מקרה עובדים עם מודלים פנימיים מדומיינים של תפיסת הגוף ושכל התפיסה הזו מתרחשת מלכתחילה לא בגוף אלא במוח שקולט מסרים עצביים מרחבי הגוף ומתרגם אותם למודל אבסטרקטי. אבל אם תשאלו את הגוף שלי הוא יגיד תודה עם אנחת רווחה על כך שחזרתי לחוש אותו ישירות ולא דרך איזה מודל מדומיין מחוצה לו.

אם בא לכם להגיב, אתם מוזמנים לכתוב לי מה אתם לוקחים מהטקסט הזה, איך אתם רואים את הדברים ואיך היה לכם התרגיל