Search
  • עמרי אורן

דיכאון - מה עושים?


הדיכאון שלך הוא לא באשמתך והוא לא חייב להיות הצבע היחיד של חייך.

הרבה מאוד אנשים כיום חווים תחושות ורגשות שליליים. גם אני מתמודד עם מצבי רוח שבאים והולכים, ולפעמים ממש אין לי כוח "לתפקד" ולבצע משימות, בייחוד אם אני לבד בבית. העניין הוא שאנחנו לא לבד בזה, גם אם זה מרגיש הכי בודד. זה באמת קשה, ומותר ואפשר לדבר על זה, לשתף, להיתמך.




לרווחתנו, הכנתי רשימה של עשה ואל תעשה במצבים של דיכאון.


דברים שלא עוזרים כשאני בדיכאון: - לשמוע “אבל תראה איזה דברים טובים יש בחיים שלך, תנסה להעריך, אתה לא רואה את זה בצורה מאוזנת" - לשמוע "אתה מתנהג בקורבנות, תיקח אחריות על החיים שלך!” - להאמין למחשבות השליליות של עצמי או להזדהות איתן - לכעוס על הדיכאון - לנסות לפתור אותו, להבין אותו, להיפטר ממנו - לדחוף סוכר (עוזר זמנית ואז מפיל עוד יותר) - פייסבוק, חדשות - להלקות את עצמי על זה שאני לא עושה שום דבר בעל ערך, שאני לא מבצע מספיק משימות, שאין משמעות לחיים שלי ולעשייה שלי - לחשוב שאני דפוק, שאין תקווה, שמגיע לי להרגיש ככה - לנסות להעמיד פנים שאני בסדר, להסתיר, לזייף (משאיר אותי עוד יותר לבד) - לריב עם אנשים שקרובים אלי - להיכנס לשיחה שבה מנסים "למשוך אותי למעלה" ולהוכיח להם שהכל גרוע (ולנצח בה כמובן - כשהם יוצאים מיואשים ומותשים) - להאשים את עצמי, את ההורים, את בת הזוג, את הפוליטיקה, את המצב…


דברים שעוזרים כשאני בדיכאון (בדרגות שונות): + לשמוע “אני מבין שאתה מרגיש ככה. זה בסדר, אתה לא צריך להרגיש אחרת” + לשמוע “אני שומע שאתה חושב או מאמין ככה” (בלי לנסות לשכנע אותי אחרת) + או אפילו להגיד לעצמי את המשפטים הנ”ל + להיכנע לזה, להתמסר לזה, לבכות את זה, להסכים לכאוב + לזכור שאין שום מחשבה בעולם שתוציא אותי מזה, זה לא באפשרותו של המיינד “לפתור” + לזכור שהמחשבות והרגשות שלי כרגע הם שליליים בצורה לא מאוזנת, אז אין צורך להאמין להם יותר מדי + לזכור שזה גל רגשי זמני, ושחלק מהתודעה/אישיות/זכרונות/רגשות שלי לא זמין כרגע, וזה לא כל מי שאני + לזכור שהמוח שלי כרגע לא מאוזן מבחינה כימית, אולי בעקבות יותר מדי דופמין (למשל עונג של התמכרויות ביום הקודם), וכל סיפור שלילי שמתלבש על זה הוא לא באמת המקור לכאב + לתת לעצמי הרשאה אמיתית לנוח, אפילו לחצי שעה או כמה שעות. מותר לי. + לנשום עמוק, לנשוף לאט + להיות בשמש + לשמוע מוסיקה שעושה לי נעים, לקרוא ספר, לראות סרט, לנגן + לעשות מקלחת (חמה או קרה) + להזיז את הגוף - יוגה, הליכה, תנועה עדינה, ריקוד + לחייך חיוך מזויף - או שזה משפר את מצב הרוח או שזה עוזר לדמעות לצאת + להכין לעצמי כוס תה, אוכל מזין

+ לאכול הרבה חלבונים (במיוחד רלוונטי לצמחונים וטבעונים! וגם לוודא שיש לנו מספיק B12 וחומצה פולית) + לדחוף את הידיים קדימה + לדחוף ידיים של מישהו אחר + להוציא קול, גם אם חלושות + לקבל מגע אוהב ונוכח או חיבוק (או אפילו להניח לעצמי יד מיטיבה על הלב) + לשתף מישהו אמפתי וחומל + לעזור למישהו אחר, לשכוח מעצמי + להסכים לעצמי שגם אם אני כרגע לא מסוגל לעשות שום דבר מהנ”ל, זה בסדר גמור. להרפות מהמאבק


הניסיון להבין ולפתור את הדיכאון הוא הסחת דעת מלהרגיש באמת - כלומר אלה מחשבות אובססיביות שאמנם עוזרות להמנע מהכאב כרגע, אבל בסופו של דבר משמרות אותו ולכן לא אפקטיביות. חלק גדול מהסבל נובע מהמאבק בכאב ומההימנעות ממנו כי אנחנו נתקעים בכיווץ ובפחד. במקום לנסות לפתור, עדיף לקבל את זה שכרגע כואב, ולהשתדל במידת האפשר לעשות לעצמנו נעים, או לנסות לקבל עזרה אמפתית.


6 views0 comments