נכון האתרים האלה שאפשר לבדוק בהם אם מה שקראת הרגע היה פייק ניוז או מידע אמין? (למשל, האתר שנקרא “לא רלוונטי”)
אז קבלו רעיון מהפכני: בדיקת אמינות למחשבות שלך!
למשל, נניח שחולפת במוחך המחשבה “אני אף פעם לא קולטת מה שמלמדים אותי!”.
האוטומט של רובנו הוא להאמין למחשבות שרצות לנו במוח. זה קטע משעשע כזה של בני אדם. כאילו שאת באמת מי שיזמה את המחשבה הזו וכאילו שהאמת נמצאת בידייך כל הזמן.
אבל מה אם יכולת לבדוק אם המחשבה הזו היא פייק ניוז?
אוקיי, בואי נראה, “אני אף פעם לא קולטת מה שמלמדים אותי”. הממ… האם זו אמת?
“כן, ברור שזו אמת! היתה הפעם ההיא שבה שעה לא הבנתי איזה מושג במתמטיקה, והיה הטסט שעברתי רק בפעם החמישית ו…”
אוקיי, סבבה, אבל האם זו אמת שאת “אף פעם” לא קולטת מה שמלמדים אותך? האם יש עוד מקרים, שבהם כן קלטת משהו שלימדו אותך?
האם את יכולה למנות 3 דוגמאות לדברים שהצלחת לקלוט? נניח, משפט פיתגורס? או אולי, מה זה ריבית דריבית? או איך למצוא בגוגל מה שרוצים? או… איך להשלים אחרי שרבים? “כלב מביט מטה” ביוגה? או איך להתבונן בנשימה?
אז רגע, אולי המחשבה ההיא היא לא המילה האחרונה בתחום הדיוק העובדתי?
יכול להיות שהיא סתם הכללה שקרית ומכאיבה? דרך להלקות את עצמך כשמשהו לא מסתדר כמו שרצית?
אולי המציאות היא יותר מורכבת ופחות שחור-לבנית ממה שמחשבה מסוימת טוענת?
האם המחשבה הזו עוזרת לך כרגע? או דווקא מפריעה לך להיות כאן במלואך? גונבת את תשומת הלב שלך ואפילו מקשה על ההבנה?
אולי למדת בילדות שמי שלא קולט מהר, צוחקים עליו. או השווית את עצמך לאנשים מסוימים ופיתחת רגשי נחיתות. או שמסרים של החברה הובילו אותך לחשוב שלנשים יש יכולות פחותות משל גברים. או שגידלו אותך בגישה פרפקציוניסטית ובלתי מתפשרת.
אפשר למצוא המון “הסברים”, אבל זה ירחיק אותנו מהאמת של כאן ועכשיו.
אם את רוצה תשובה טובה לשאלת ה”פייק ניוז”, שאלי את עצמך: “האם המחשבה הזו תורמת לי כרגע?”
האם יש לי יותר או פחות אנרגיה כשאני מאמינה למחשבה הזו? האם היא מקדמת אותי? האם היא מועילה להשגת המטרות שלי?
כמעט כל מחשבה יש בה מן האמת ויש בה מן השקר. זה פשוט נובע מטבען של מחשבות ומטבעה המורכב של המציאות. השאלה היא לאילו מחשבות אני רוצה לתת את הכוח כרגע.
אבל בואי ניקח את זה שלב אחד עמוק יותר:
אולי למעשה המחשבה הזו היא מין דרך של הנפש שלך להתמודד עם קושי רגשי? מנגנון מתוחכם כזה שלוקח פיקוד ומתעסק במחשבות (אפילו מכאיבות) כדי שלא להרגיש את הרגשות שמתחת? רגשות כמו אכזבה, תסכול, חוסר אונים, מבוכה, פחד. רגשות שעשויים להופיע למשל כאשר אנחנו נתקלים במשהו שדורש זמן ומאמץ כדי להבינו.
מה אם תשימי את המחשבה הזו לרגע בצד, “על המדף”, ותראי מה את מרגישה כרגע?
את יכולה לקחת נשימה עמוקה, אולי להניח יד על בית החזה או הבטן, ולשים לב דרך הגוף, אילו רגשות נמצאים כאן כרגע. בלי לשפוט. בלי לנסות לשנות אותם. רק להיות איתם, איתך, לרגע.
נסי את זה עכשיו לכמה שניות, לראות מה את מרגישה.
זה יכול להיות מפחיד בהתחלה. רגשות הם פחות “בשליטה”, פחות מובנים לנו לפעמים, פחות “מקובלים בחברה” ממחשבות, שהן לכאורה “הגיוניות” יותר.
אבל לפעמים אפילו לזהות את הרגשות שנוכחים כרגע, לתת להם שם, לשבת איתם לרגע, כבר יכול להוציא אותנו מהלופ המחשבתי המכאיב, ומשהו יכול לזרום בהוויה שלנו.
לפעמים נחווה “פריקה” דרך הגוף: זה יכול להיות בכי שיוצא, או פיהוק, או רעד בגוף, או צחוק מתגלגל. ואחרי הפריקה, הרבה פעמים משהו יהיה משוחרר יותר בחוויה, ומחובר יותר. תהיה לנו יותר אנרגיה.
נסי ותראי. איך זה מרגיש?
מחשבות מכאיבות, כאלה שחוזרות על עצמן, הן הרבה פעמים רק הסחת דעת.
השיבה לגוף, לרגש, לחוויה הישירה של המציאות כאן ועכשיו, היא מפתח עוצמתי לחופש תודעתי.
בואי😃