קורה לכם שאתם נמנעים מלעשות דברים שאתם רוצים, בגלל החשש "מה יחשבו עלי"?
קבלו טיפ קטן, שאפשר לעשות לבד או בעזרת חבר (אמפתי ותומך)
במאמר מוסגר, אגיד שהרבה פעמים "מה יחשבו עלי?" זה רק רמז לשאלה יותר עמוקה, שאפשר לנסח כ"מה אני חושב על עצמי?" (או איך אני שופט את עצמי). כלומר, אם אני לגמרי בטוח בעצמי בתחום מסוים, כנראה שלא אעסיק את עצמי בשאלה הזו. למשל, אם אין לי ספקות או בושה לגבי האמנות שלי, אז יהיו לי פחות חששות לפרסם עבודות שלי, כי אני בטוח בעצמי.
אבל בואו נחזור לטיפ:
נניח שאני רוצה לעשות משהו, למשל לפרסם בפייסבוק פוסט מסוים, אבל פוחד כי זה מביך אותי, ואני שואל את עצמי "מה יחשבו עלי?".
אז בטח רצים לי בראש כל מיני רעיונות לדברים שאנשים עלולים לחשוב עלי.
אני לוקח את המשפטים הכי חמורים ומפחידים שיכולים להגיד עלי בהקשר הזה, ורושם לעצמי רשימה שלהם. למשל:
- "הוא כל כך מלא בעצמו!"
- "איזה גרוע, הוא לא מבין כלום!"
- "הוא שרלטן!"
- "הוא רק מחפש צומי!"
ואז, אני עובר על המשפטים אחד אחד ומקריא אותו, לאט ובקול, שוב ושוב, ושם לב מה קורה בתוכי למשמע המילים.
יכול להיות שבהתחלה אהיה ברמת מופעלות גבוהה מלשמוע משפט מסוים. אני אחזור לאט על המילים, ואשים לב לתחושות שלי בגוף. אני אנשום, ארגיש את הפחד, את הכעס, את ההתנגדות, את המאבק הפנימי. אם זה נושא רגיש עבורי, אולי אבכה. ככל שאחזור על המשפט מתוך מודעות, ואסכים לפגוש את מה שעולה בתוכי בעקבותיו, רמת המופעלות תרד בהדרגה, והמילים יאבדו את אחיזתן.
אולי אגלה ששמעתי את המשפט הזה ממישהו לפני שנים והוא פשוט נתקע לי בראש. אולי אקבל את זה שעל כל דבר שעושים, יש הרבה דעות ואין לי שליטה על מה שיחשבו. אולי תשתנה אצלי הפרספקטיבה. אולי אגלה שאני רוצה לשנות משהו בפוסט שאני מתכנן לכתוב, כדי שאהיה שלם יותר איתו. בכל מקרה, המטען הרגשי והבושה יפנו את מקומם להתמודדות עניינית עם הנושא.
אחד הדברים המשמעותיים כאן הוא עצם ההסכמה שלי לפגוש את הביקורת שממנה אני פוחד. זה מאפשר לי לראות שאני לא מתפרק ממילים שעלולים לומר, וגם ללמוד עוד על עצמי ועל היחס שלי לפעולה שאני רוצה לעשות. כך, החשש פחות משתלט עלי ופחות משתק אותי.
אם אתם עושים את זה עם חבר, תפקידו להקשיב באופן מכיל לרגשות, למחשבות ולתובנות שתפגשו, ולאסוף את התהליך, כלומר במקום להתפזר בשיתופים ארוכים, הוא יזכיר לכם לחזור על המשפטים שוב עד שתרגישו שהתהליך הושלם. זה לא אומר שאתם בהכרח בהיי או בחופש מוחלט, אבל אתם במקום אחר לגבי הנושא ואולי יותר רגועים ושלמים עם הפעולה שאתם רוצים לעשות.