אם גם אתם מכורים למשהו (כמו כולנו), קבלו תובנה שיכולה לעזור:
חלק מההתמכרויות שלנו הן דרך עקיפה לתת לעצמנו "זמן פינוק" או "זמן איכות" עם עצמנו. בייחוד בתוך יומיום שבו אנחנו כל הזמן עסוקים בעבודה, מתחים, משפחה, חדשות וכו', יש נטייה לשכוח לתת לעצמנו זמנים של פנאי ונחת. ואז ההתמכרות "מכריחה" אותנו לעשות את ההפסקה, כי זה "חזק מאיתנו".
אז... אתם נותנים לעצמכם הפסקות יזומות ביום יום? שבהן אתם לא "משתמשים" בטלפון אלא יכולים לנשום, במקום להיות בתפקוד או בריחה?
יש לכם הזדמנויות לפרוק מתחים רגשיים? למשל בשיחה עם מישהו שמקשיב לכם לעומק ותומך? או להיטען בפעילות גופנית משמחת? או מוזיקה לרקוד איתה? או לפגוש חברים? או סתם מנוחה? אפילו של 5 דקות.
נכון שזה יכול להיות מפחיד, להיות רגע עם עצמנו בלי משימה, אבל אם אתם אמיצים, נסו את זה! ואולי פחות תצטרכו את ההתמכרות.
נ.ב. זה טוב גם לעור הפנים 😊